אז קודם כל וידוי, למרות שתכננתי, לא לבשתי עקבים רציניים לשבוע האופנה...
בבוקר של התצוגה נזכרתי שאנחנו בעצם בישראל והחלטתי להשאיר את פעולות ההידוס לבנות אחרות.
האמת אני קצת מבואסת מעצמי, כי אם לא ללבוש עקבים בהזדמנות הזו אז מתי?אבל התעצלתי...
הוזמנתי למגוון תצוגות, אבל בחרתי ללכת לזו של דורית בר אור כי היא סקרנה אותי יותר מכולן, בכניסה לאוהל התצוגה קידמה את פני הנכנסים להקה שניגנה מוסיקה ערבית, עם שנדלירים, שטיחים והדומים בסגנון ערבי, זו היתה מעין הקדמה לתצוגה עצמה ...
השואו היה מושלם, הדוגמניות יצאו אל הבמה לצלילי אום כולתום לבושות כפתנים/ גלביות בשחור עם רקמות ועיטורים בזהב, לצד פריטים בסגנון לבנטיני הוצגו גם פריטים קלאסיים, מכנסים, חצאיות ושמלות מקסי מושלמות,פריטים מעור, הכל בשחור ונגיעות של זהב עם הרבה עבודת יד של חרוזים ורקמות.
הדוגמניות היו מאופרות באייליינר מודגש שחור ושפתון אדום(מייבלין-לחצו פה,תמונות מאחורי הקלעים) ובאופן כללי היה משהו בFEEL שגרם לי לחשוב על סבתי האופנתית במסיבה של החברה הגבוהה
בשנות ה50.
בשנות ה50.
בין הדומגניות הקולביות בלטו חברותיה האיקוניות של דורית ב.א. יעל רייך, ומיקי ממון שגרפו מחיאות כפיים ונראו על הבמה בדיוק כמו בשנות ה90.
התצוגה היתה מלהיבה,המוסיקה האוירה, לקראת הסוף עלתה רקדנית בטן שסחפה את הקהל למחיאות כפיים לצלילי השיר DO U LOVE ME, אך לסיכום, אני חושבת שדורית בר אור יש רק אחת, ואפילו הדוגמניות לא הצליחו להציג את הבגדים שלה כמו שהיא עצמה עושה...
הנה קישור לסרטון התצוגה
0 אנשים חשבו ש...:
הוסף רשומת תגובה