תמיד נחמד שמישהו שם ♥ אליך... 

http://fashionisrael.wordpress.com/2010/01/12/israeli-fashion-blog-buzz-week-of-110/

בלוגרית אמריקאית כותבת על אופנה וסטייל בישראל - מזוית קצת אחרת....מעניין!!

spring vibes

למרות תוכניות שהשתנו ברגע האחרון,הצלחנו להיפגש כולנו ביחד

בפעם הראשונה בעשור החדש. הילד אצל הסבתא, מגפונים חדשים ננעלו ומזג האויר כצפוי היה לא צפוי...

מתוך ארבע חברות רק אחת (לא אני!) סובלת ממה שמוגדר כדיכאון חורף, יום שהשמש יוצאת לביקור הוא יום חג-ויום אפור הוא יום שלא שווה לצאת מהמיטה.

אצלי, אני מאושרת רק כשיורד גשם (כמילות השיר החביב עליי) טוב לא רק כשגשום,

אבל אם זה חורף אז שיהיה כזה. בכל מקרה יום שישי האחרון היה אביבי לחלוטין,

כשחיכיתי לעדי ע. באוטו ראיתי בחורה שזופה לובשת שמלת מיני פיצית,

לעזאזל,איך אפשר להייות כאלה שזופים בחורף?זה לא נתפס!

גם את עדי זה מעצבן,בחורות כאלה דורכות ומרסקות סופית את שברי האשליה שאנחנו מנסות לטפח לעצמנו-שקיים חורף במדינה הזו. יותר מזה אם יש פה חורף, הוא בטח לא גר בתל אביב.

בגלל שברגע האחרון המפגש היה בסכנת ביטול ,התכנון המקורי של ארוחת בוקר על הים השתנה,ומצאנו את עצמנו במקום שלא שווה אפילו לציין את שמו, כי הוא סתמי וסובל משירות לקוי בצורה כ"כ יוצאת דופן שהיא כמעט משעשעת, אם את לא רעבה מדי כמובן...

בכל מקרה חייבת להודות שמזג אויר כזה,נווה צדק, שישי לפני הצהריים,חברות טובות,לא ממש הזמן להתלונן על קצת שמש נעימה...

תודה לסווטה על הבועות!

i♥trends - retrospective

בימים אלה של סיכומי עשור יש הרבה התייחסות למקום החדש והגדול שתופסת האופנה בחיינו.מציינים בזהירות את המילה אובססיה, מזכירים את התופעה העולמית של אינספור בלוגי אופנה,ומה שבעיני בולט במיוחד הוא האינטנסיביות והמהירות שבה מתחלפים ה'טרנדים'.

מה שיפה ביישות הזו שנקראת 'אופנה' (אני מתייחסת לאופנה בבגדים ושות') זה שלאורך ההסטוריה האופנה למעשה משקפת את הלך הרוח העולמי בכל תחומי החיים בזמן המסויים, כלכלה,פוליטיקה ,אמנות ותרבות, טכנולוגיה,האופנה היא דבר מרתק כי שזור בה סיפור החיים של התקופה.עד שנות ה2000 אפשר היה לראות מגמות מובהקות, ולהגדיר אפילו את הסגנונות השולטים בכל עשור.החל משנות ה2000 האופנה כבר לא אותנטית ומקבצת בתוכה סגנונות מכל העשורים.

אם בעבר לטרנד מסויים היו גורמים תקופתיים שיצרו אותו - היום בגדול ההשימוש הוא בטרנדים מהעבר, מעין מיחזור, ולכן השורשים של הטרנד כבר לא מקוריים.לדוגמא הגראנג' של היום הוא תרגום עדכני לגראנג' של שנות ה90. אני בספק אם נערות שלובשות היום דברים בסגנון מבינות מה המהות של הטרנד.יוצא מזה שיש פחות משמעות לדברים,בתקופתי כנערה מי שלבש חולצה משובצת ונעליים בסגנון צבאי כיוון להצהרה שמעבר לאופנתית...ובנוסף הכל כ"כ מהר היום, לועסים טרנד ויורקים מהר כי נגמר הטעם.עוברים לדבר הבא.מהר שלא נהיה אחרונים! כי מה זה חשוב למה?לכולם יש.

זה מצחיק שאפילו מגמה כמו אופנת הוינטג'/אופנת היד שנייה שהיתה אמורה לתת תשובה למסחריות וההמוניות של רשתות האופנה, להעניק טיפה של ייחודיות ללובש, אפילו המגמה הזו מוסחרה ונלעסה. 

טרנדים. מצד אחד אני אוהבת לראות את האנרגיה המדהימה הזו.איך בכל העולם פתאום משהו הופך למוסכם. אבל אם פעם זו היתה,כך נראה לי אנרגיה טהורה, היום זה כח סינטטי שמאכילים בו את העולם, לאן שלא נסתכל דוחפים לנו לפרצוף את הדברים שאנחנו ממש 'חייבים'.אין מקום לדמיין יותר, לא יודעת מה ללבוש?אל תפתחי את הארון,תפתחי את האינטרנט ותראי מה אחרות לובשות!!!!

 

ומה הן לובשות?את אותו הדבר בגדול.כמו שאמרתי אני אוהבת טרנדים(כמו לדוגמא הטרנד הזה- בקולאז ואיור שעשיתי,טרנד הגרביון השחור וחלק עליון בהיר...,קליק להגדלה) ואוהבת גם להתנסות בתרגום שלהם בעצמי.

אבל לפעמים זה מגוחך שכולן הולכות עם אותו הדבר כי ברור שזה צו האופנה, ויותר גרוע מזה, המותגיסטיות.

אין ספק שאני מעריכה איכות בכל תחום, אבל 2 דברים שאני שונאת במיוחד הם:

אחד- אנשים שנופלים מהכסא רק מאזכור שמו של מעצב או מותג, והשני-כשמוכרים לאנשים דברים תחת הגדרה של 'מעוצב' או 'איכותי' ובעצם המוצר ממוצע ומטה!בהקשר לדבר הראשון למשל- לא הייתי חושבת לעמוד אפילו חצי דקה בתור הזוי לקנות פריט של מעצב על(ורק כי הוא בזול, נגיד H&M...) שיתופי הפעולה המיוחצנים האלה ממש לא עושים עליי רושם,וההיסטריה של הקונים נראית לי פאתטית, וכן הצורך של הבלוגריות להתהדר בפריטים של בתי אופנה יוקרתיים כשברור שזה בעיקר כדי לנפנף בתגית ולהפוך אותן למבינות,נניח, והרי זה שאתה לובש מעצב מפורסם לא אומר שאתה מבין באופנה או שיש לך טעם(ע"ע כיכר המדינה)

מדהים שאומרים על בלוגי האופנה שהם משקפים את המגמה של חיפוש אחר האינדיבידואל והייחודי באופנה, בעיני ממש לא, יותר מכך הם מעצימים את המותגים הגדולים, כי אם לכל בלוגיסטית איזוטרית יש בגדי מעצבים אז כנראה שכל אחד יכול.אני לא אומרת לא למותגים,ברור שהתיקים המדהימים ביותר נושאים תוית של בית אופנה יוקרתי, אבל פתאום זה נהיה כזה מאוס.

שלא תבינו לא נכון,אני תמיד אוהב דברים יפים ואני תמיד אוהב לקנות,אבל צריך לשמור על עיניים פקוחות שלא נהפך למן יצורים חסרי מודעות, שועטים קדימה לתוך הקניון בזרועות מורמות כמו סהרורים.

all artwork by me-Lian-Trend Design Studio

 AFTER PARTY

אני לא ממש מאלה שחוגגים סילבסטר או חגים דומים,זאת אומרת,נחמד לציין שנה חדשה, אבל לא יותר מזה, מבחינתי לצאת מהבית בערב כזה זה פשוט סיוט...

השנה יש לי סיבה נוספת להישאר בבית,מאחר והגבר שלי הוזמן לתקלט במסיבה גדולה בבלגיה המושלגת,כך שאני חוגגת לבדי!

נראה לי שכל בחורה מכירה את 'קבלת הפנים' שמחכה לה בשובה מערב הסילבסטר,בילוי שכמעט תמיד הוא פחות מרגש ממה שקיוותה שיהיה,ארון מבולגן מיטה עמוסת בגדים ואביזרים שאין מצב לישון בה למרות שזה הדבר היחיד שמתחשק...מאחלת לכולם שנה טובה ומשמחת!!!

אני לובשת שמלה אסימטרית מבד לורקס מבריק

שאמא שלי תפרה לעצמה בטח לפני משהו כמו 20 שנה..

חגורה מזארה, גרביון מנוקד קלות.

 

ארוכה הדרך אל מחוץ לבית...

אני מזדהה כל כך עם הסרטון הזה, כבר ציינתי פה את העובדה שנורא קשה לי להתארגן כדי לצאת מהבית..
אז נכון שמדובר בקולקציה חדשה של האחיות אולסן, עם סטיילינג של הבחורה הלוהטת של הרגע וונסה טריינה(הבת של סופרת המגה קיטש-דניאל סטיל)
 והכל כזה נכון מדי, אבל בסה"כ מישהו שם יודע מה הוא עושה. זה חמוד.