‏הצגת רשומות עם תוויות HM. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות HM. הצג את כל הרשומות

17.3.10



אין לי זמן למילים ארוכות....
ככה זה.בימים כאלה, עבודה עבודה ועוד עבודה.כמובן שאני לא יכולה לחשוף שום דבר ממנה...
וילד ששוב חולה,ככה זה כשהולכים לגן,אמרו לי כולם כששמחתי שאני סוף סוף מכניסה אותו למסגרת ומקבלת את החיים שלי בערך בחזרה,אחרי שעד גיל שנה הוא היה בבית.הם הולכים לגן ואז מתחילים ליהיות חולים כל הזמן,כמובן שלא הקשבתי. כמו כל דבר שקשור בהורות, הכלל הידוע אומר שמי שכבר נמצא שם מנסה לעדכן/להזהיר את ההורים לעתיד,אבל אף אחד לא שומע את האזהרות האלה.כנראה מן תכנות אבולוציוני הישרדותי של המין האנושי, כמו שנשים שוכחות כמה קשה היתה הלידה.בקיצר אין זמן לכלום.
מה שכן אני כבר יותר משבוע עורכת מחקר מעמיק בנושא העונתי הנפוץ:מצה עם שוקולד-איזה ממרח יותר טעים.
האמת ששנים אני מורחת שוקולד השחר, אבל מאז שגיליתי שקרפ עם נוטלה טעים בכלל לא בגלל הטעם של הקרפ, החלטתי לתת צ'אנס לנוטלה.אז בשבוע שעבר צעדתי לסופר ורכשתי גם קופסא של "השחר" וגם של
"נוטלה" ומאז אני עסוקה בשכלול שיטת המריחה שתהיה האחידה ביותר ולא תגרום לשברים מהותיים במצה!הבעיה היא שלמרות כל הטסטים ההשוואתיים שערכתי עד כה לא הגעתי למסקנה חותכת.ואני נאלצת להמשיך לבדוק את הנושא.אדווח בהמשך.אנימכורה למצות דרך אגב.חוץ מזה אני שמחה על חזרתו של הטרנד הצבאי לעולם האופנה,נכון,זה קצת מצחיק לנוכח העבר האנטי צבאי והלא מאוד מפואר שלי,אבל אני מאוד אוהבת את השילוב המעולה של מראה צבאי+רומנטי=שיק מדליק.מחוספס ביחד עם עדין עושים לי את זה.
מצד שני זה קצת מטריד אותי -עברנו מהשפעה חזקה של האייטיז לטרנד של תחילת הניינטיז-המראה הצבאיוהUTILITY שיק שייכים לסוף ה90S אל תוך האלפיים, ומה שנראה היום הכי לא קשuר uכאילו כולם שכחו ממנו זה המראה המינימליסטי שסחף את העולם החל מאמצע ה90S.אני ממש לא רוצה שזה יחזור!!!פוי.עם התפשטות האינטרנט ובועת ההייטק פתאום הכל היה באוירה 'מודרנית'הכל נקי ומשעמם, הלבוש היה נראה כאילו כולן רוצות להיראות עובדות הייטק משעממות.תפתחו קטלוג של מנגו נגיד משנת 96 ותזדעזעו! מזה התלהבנו?לעומת האופנה החסרת גבולות של היום זה נראה הכי הזוי.
הנה כמה דברים מעוררי השראה.
זרקתי עלי משהו, לקפוץ לסופר.

שובו של הבלייזר הכחול
אחחח, מהממת
 
וגם-וידוי, התמכרתי לסדרה THE CITY ,אני יודעת אין בזה כלום,אבל אני ממש לא צריכה יותר מזה.איך זה לא קרה קודם?פשוט ככה.למי בכלל יש זמן לראות טלביזיה?

ואף מילה על H&M.


26.12.09

THE B DAY

פוסט יום הולדת באיחור של כחודש.
כולם מכירים את הטרום יומולדת -בלוז,או בשמו הלועזי שהמצאתי -
Pre Birthday Blues Syndrome
אותה תקופה שמופיעה בכל שנה, כחודש אולי יותר לפני תאריך יום ההולדת,תקופה שמתאפיינת בדכדוך ושות' ובדרך כלל אחרי היומולדת הכל חולף כמו לא היה.
אז יופי, את זה יש להרבה אנשים שאני מכירה, אבל מה לגבי ה BIRTHDAY BLUES של היום עצמו?לאחרונה הבנתי שיש לי גם את זה!
אף פעם לא התלהבתי מעניין היומולדת ,לא רציתי לעשות מסיבה,לא רציתי שיביאו לי בלונים לבית הספר, וחס וחלילה שיגידו למלצרים במסעדה שיש לי יומולדת כדי שיביאו זיקוק וישירו לי !מזעזע, נדמה לי שבתור נערה הייתי יושבת בחשש כל הארוחה, במה שנקרא ציפייה דרוכה לרגע שיצוצו להם חבורת מלצרים מזמרים, בעיקרון זה לא קרה כי המשפחה ידעה שאני מתנגדת לזה,אבל תמיד פחדתי.
זה לא שאני שונאת את היומולדת, אני אוהבת את זה שיש יום כזה, רק לא מצליחה להנות מהעניין סביבו.
תמיד שואלים - אז מה אתם עושים ביומולדת?ואף פעם אין לי תשובה. גם הגבר לא עושה עניין מזה, טוב הוא גבר..ויש לו מזל שיש לו אישה שממש ממש לא רוצה שהוא יפתיע אותה במתנה.פעם אחת כשהתחלנו לצאת הוא ניסה,אני עשיתי לו כזה פרצוף שמאז לא קנה לי יותר כלום ליומולדת!!!חוץ מפעם אחת שהביא לי נעלי בית ענקיות בצורת דובים.חח.
אז אני והוא חוגגים בשקט יחסי מקסימום הולכים למסעדה.שום דבר מיוחד.
אבל החברות זה כבר סיפור אחר.אנחנו תמיד חוגגות ביחד,לא היתה יומולדת שלא נחגגה.
ואת זה אני אוהבת. באופן עקרוני...רק שלפני אני תמיד במצב רוח קרבי,אין לי מה ללבוש,השיער לא מסתדר, המקום שהן בחרו ללכת אליו מעצבן אותי מכל מיני סיבות שאני מוצאת,הכל הולך לי הפוך, ושוב אני מאחרת ליומולדת של עצמי.
במשך השנים אנחנו חוגגות מדי פעם בחוץ,מסעדה או משהו כזה, ולפעמים בבית של אחת מאיתנו.


יומולדת אצל עדי עפר


 אני חושבת שזו היתה עדי עפר שהמציאה את הרעיון של קופסת מתנות
הרעיון הוא שמחליטים על סכום כסף,נגיד 100 ש"ח כל אחת, ואז כל אחת מהבנות רוכשת בסכום הזה כל מה שנראה לה נחמד, ובסוף מצרפים את כל הרכישות למתנה אחת גדולה. זה יוצא מקסים וממש כייף לקבל הרבה דברים קטנים.




מתנה ליומולדת של עדי עפר, קרן ואני בדיוק חזרנו מברצלונה, אז למתנה נכנסו גם דברים מ'חוצלארץ'...
תיק מתערוכה,נעליים וארנקון למטבעות,מניפה בהדפס גולגולות ולבבות,וגם מהארץ, נרות מתוקים שקנתה מורן עוד משהו שמתחבא מאחור ואני לא זוכרת מהו,וגם מגש מטריף עם הדפס צבעוני בסגנון רטרו -מהחנות השווה אלמנטו,הוא עטוף ולא צילמנו...והכל ארוז בחתיכת בד שעליה הדפסתי איור שלי וקשרתי בתחרה.

יומולדת 30 - הייתיי בהריון...קיבלתי כל מיני דברים שקשורים
לבשתי שימלה של מנגו ומגפיים מברצלונה ותיק מאמסטרדם.

השנה-כמה מפתיע, לא היה לי מצב רוח להצטלם ביומולדת...חח, וגם הלכנו לסרט כך שגם לא ממש יצא....
כן, הבנות ניסו לחשוב על קונספט יומולדת חדש,לא עוד קופסת מתנה, לא עוד תלוש לזארה,לא עוד מסעדה.


מה נשאר?הלכנו לראות את 'גולי וגוליה' עם מריל סטריפ ושחקנית בלונדה ששכחתי איך קוראים לה ונראית רע בסרט הזה,טוב זה לצורך התפקיד.סרט ארוך אבל מהנה,שבבסיסו סיפור חייה של הדמות שמשחקת מריל ס. ובמקביל הבלוג שכותבת הצעירה.
מבוסס על סיפור אמיתי. סרט חמוד. קרן נרדמה.(אבל ככה זה כשלא ישנים בלילה!)
חברה נוספת עדי סלס  דווקא כן הכינה לי מתנה בסגנון ה'קופסא' וזה יצא מדהים!היא החליטה על קונספט- שחור לבן זהב.



בתוך צינצנת מעלפת עדי מילאה עוגיות שאפתה בעצמה -לפי הכמות בצילום,ניתן להבין כמה הן היו טעימות... עוגיות של הרבה חמאה ומקופלת...מדהיייםםםם,אני בעצמי חיסלתי את כולן,רוע לב של מתנה! אבל נראה מהמם. לזה צירפה מארז שהכינה ובו- צעיף תחתונים וגרביים בצבעי שחור לבן.הכל ביחד השתלב למתנה מקסימה.
זהו.גדלתי בשנה.עוד יומולדת מאחורי.וגם הפוסט המאוחר הזה.עכשיו נשארו ימי הולדת של אנשים אחרים.
ועם זה-אין לי בעיה.


25.12.09

save the trees


בחורף 2000 פשטה אש ביער שממול ביתי, העצים נשרפו ונותרו עירומים,מקשטים את מעלה ההר במין דוגמא כשל שדה לאחר קרב, אינספור חניתות פזורות ונעוצות בקרקע.
למרות הארוע הכואב הזה (לא יודעת למה אבל תמיד יש לי תחושה שלעצים יש אישיות) לא יכולתי להתעלם מההזדמנות הפוטוגנית שנקרתה בדרכי, בכוחות מיוחדים שכנעתי את קרן שלמרות הקור חייבים להצטלם ביער. ואל תטעו באדישות  המחוייכת שהיא מפגינה בתמונות-היה קר!!
מלבד צעיף הלורקס הסגול שנקנה זמן קצר לפני כן בH&M בנייורק, כל הבגדים הם מהאוסף הפרטי שלי.
תלחצו,התמונות גודלות...

2.12.09

היום לפני שנה(בערך....)
אז לפני שנה היה חורף? לא זוכרת,אבל זה מה שלבשתי בחורף שעבר.

מתי כבר יהיה צידוק להוציא מהארכיון את המגפיים האלה,שלא לדבר על המעיל!!!!

אני אוהבת את התלבושת הזו כי היא פשוטה.ככה אני.אוהבת נוח.
ועדיין יש בה שיק חורפי נעים.
חולצה מעיל ומגף עור אפור של זארה..גינס של H&M שלא יעלה עליי יותר לעולם אבל עדיין תולה בארון-כי אני לא יכולה להיפרד ממנו.
ותיק חיקוי לפנדי-דגם שהציף את העולם במליון גרסאות,זה בצבע ברונזה הוא של דיווה וכבר הספקתי להחזיר אותו לא הרבה זמן אחרי-כי הוא פשוט התפרק..מסקנה, לא קונים תיק בחנות פיצ'פקעס.טוב, אני כבר מסתייגת מהמסקנה הזו-כי האחרון ששלפתי מאקסוסריז דווקא להיט.
שימו לב בצד לעגלת הקניות סטייל Burberry של סבתא שלי.
חורף נעים.

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...