FLOWERS & STRIPES

כל מעצבת יודעת שבפרחים ופסים הולכים נהדר ביחד.

משהו בחיבור בינהם עושה משהו.זו היתה השראה שלי לאותו יום.

שמלונת של פולאנד בר,נעליים קסטרו(!) בולרו GIRL69

וגורמט מהמכנסיים של הגבר.

אה וגם קרן פה..

הבלוג אינו תומך בעישון סגריות.

ימים מתישים עוברים על כוחותינו המממ....ככה אני מרגישה אבל אני לא רוצה ל'בוא' לפה בשביל להתבכיין,האמת היא שזו תקופה לחוצה -באופן חיובי אבל עדיין..בכל מקרה אני לא אוהבת פוסטים של 'אופ כמה הייתי רוצה להשקיע בבלוג,אבל אין לי זמן' אז אני לא אכתוב כזה, אני רק יכולה לספר שמתבשלים פוסטים מעניינים אבל מאחר והעשייה שלי היא בעולם האופנה,אז הרבה פעמים אפשר לחשוף דברים רק אחרי שהם כבר קרו או הסתיימו,למשל עיצובים שאני עובדת עליהם עכשיו מיועדים בעצם לצאת לאויר העולם רק בעוד שנה נגיד, אז אני לא יכולה לשתף בהם!מבאס.מה שיוצא זה שאני יכולה לחשוף דברים רק באיחור כשעבורי הם נראים כבר מיושנים ולא רלוונטים במידה מסויימת...מצד שני אני הרי כן אוהבת דברים שעבר זמנם מפעם....אז בלי קשר, הנה כמה תמונות שצילמתי בניינטיז...

 The weekend in Retro

  

save the trees

בחורף 2000 פשטה אש ביער שממול ביתי, העצים נשרפו ונותרו עירומים,מקשטים את מעלה ההר במין דוגמא כשל שדה לאחר קרב, אינספור חניתות פזורות ונעוצות בקרקע.
למרות הארוע הכואב הזה (לא יודעת למה אבל תמיד יש לי תחושה שלעצים יש אישיות) לא יכולתי להתעלם מההזדמנות הפוטוגנית שנקרתה בדרכי, בכוחות מיוחדים שכנעתי את קרן שלמרות הקור חייבים להצטלם ביער. ואל תטעו באדישות  המחוייכת שהיא מפגינה בתמונות-היה קר!!

מלבד צעיף הלורקס הסגול שנקנה זמן קצר לפני כן בH&M בנייורק, כל הבגדים הם מהאוסף הפרטי שלי.
תלחצו,התמונות גודלות...

Purple haze

Keren in vintage coat and bag August 1996

  
Sunny Saturday

נתחיל בהצהרה.להראות טוב על עקבים זו ממש לא בעיה.להתלבש 'פנסי' זה קל.

הקושי האמיתי הוא להתלבש יפה ונוח!להראות טוב גם כשהולכים לסופר...גם כשהולכים לפארק עם הילד,

כשנוסעים לטייל בחו"ל, או בכל מצב שצריך ליהיות בו נעים ונוח ברגליים תוך כדי הרבה הליכה, ריצה או בכלל...

הרבה יותר קשה להיראות טוב בנעליים שטוחות, למי שלא מטר שבעים ומעלה בכל אופן..

חוץ מזה בתור מי שהאג'נדה האופנתית שלה מושתתת על העיקרון שלהראות מתאמצת זה רע, אני תמיד עסוקה בחיפוש אחר מראה הקז'ואל האולטימטיבי, כזה שנותן לוק של 'בכלל לא הקדשתי מחשבה- רק זרקתי עליי משהו ואני נראית מדהים!( וגם נוח לי).'

כמובן שבתור פרפקציוניסטית מצוייה, בעיני-אני כמעט אף פעם לא מגיעה לשם, בגלל זה  קשה לי לצאת מהבית מהר...בכלל פרפקציוניסטיות תמיד מתהלכות ביקום המקביל ליקום בו הן היו שואפות לראות את עצמן וכמובן שלעולם לא ייפגשו...(זה נושא לפוסט בפני עצמו)

כאמא טרייה יחסית שתמיד היתה בטוחה שאותי האמהות לא תשבור, שאני לא אהפך לאישה עם טרנינג מהוה וכתמי אוכל על החולצה, אני חייבת להתוודות על חיבתי לטרנינג - ולא, לא מדובר על טרנינג קטיפה של ג'וסי ...

מה לעשות טרנינג זה נוח!!!!!!!טרנינג זה כייף!!!ולמי בכלל מפריעים כמה כתמים על החולצה?!

אבל זו- לא האני האמיתית-האני האמיתית זו מישהי שלא יוצאת מהבית לא מתוקתקת- זו הילדה שבתמונה שלה מהגן בגיל 5 רואים קוקיות תואמות לסיכות -תואמות לבגדים,שרשרת וצמיד , עגילים תואמים לטבעת...מישהי  שלא השתנתה עד היום...הממממ.....או שאולי כן?חברה שנפגשה איתנו בשבת העיזה להגיד לי (לא מתוך ביצ'יות) שמוזר לה לראות אותי ככה..המממ ככה מה??היא לא ידעה כ"כ לענות אבל יצא לה משהו בסוף:ככה לא מוקפדת, נגיד...קרן ומורן שישבו איתנו בשולחן החליפו מבטי אימה ביניהן, אחת מהן אמרה לה שיש לה הרבה אומץ (חחח) להעיז להגיד לי משהו כזה.(אני לא נעלבת אבל לנצח היא תחטוף ממני עקיצות בנושא חח)

אבל אני יכולתי להבין למה היא מתכוונת,הרי לפני שעה כשרק נפגשנו התלוננתי כמה קשה לי לצאת מהבית!

לא רק שאני צריכה לארגן אותי אני צריכה לארגן גם את הבייבי, לארגן את כל הדברים שצריך לקחת ולהחליט מה הוא ילבש ומה אני אלבש כשכל כמה דק' אני יוצאת החוצה לבדוק מה מזג האויר והוא כל רגע משתנה.
בקיצור,עניין של כמה שעות.זה הכל.

ואחרי הכל לאן אנחנו כבר הולכים?בסה"כ לסיבוב, לפגוש חברות לאכול משהו-לא צריך להתגנדר,נכון?ולמי יש זמן להתגנדר?בהתחלה הבייבי שותה שוקו ורואה קצת טלביזיה,קורא ספר..אח"כ מתחיל להשתעמם ולרטון ואני מתחילה לצאת מדעתי ולפתח רגשות אשמה של הזנחה נוראית לטובת מטרה כ"כ טפלה, לבחור בגדים.

נו, לא משנה כבר,  אני מורידה את הגרביון זורקת אותו על ערימת הבגדים שעל המיטה שמה ג'ינס גופיה ודי..
אז ככה מתחיל יום שבת האחרון.

בייבי לובש-זקט 'צבאי' מH&M