26.11.09

For leather or worse






חצאית 'עור' של מנגו שזכרתי שהיתה קיימת אצלי ובסוף מצאתי אותה באיזה ארון , מסתבר שהיא עולה עליי קצת פחות בקלות מבעבר..(ואני צריכה ללמוד ללכת עם רגלים צמודות...חח)
לפני כמה שנים קניתי אותה , והייתי הולכת איתה בלוק יותר סקסי שקראתי לו  'סאדו מאזו גוצ'י' עם טופ שחור צמוד מעוטר בתחרה ומעט לורקס -קצת וינטג'י כזה והסנדל הזה.
עכשיו עשיתי נסיון למראה יותר יומיומי,אז צירפתי לה סריג בשילוב צבעים גיאומטרי , והוספתי צבע בחגורה(שעלתה חמישה שקלים..)נעלי לאק מזארה.
ותודה למורן שצילמה ותמכה

24.11.09

סיינה מילר לעניים...

נלבש,צולם,נשכח בארון.

עוד....ועוד 

  
Sunny Saturday
נתחיל בהצהרה.להראות טוב על עקבים זו ממש לא בעיה.להתלבש 'פנסי' זה קל.
הקושי האמיתי הוא להתלבש יפה ונוח!להראות טוב גם כשהולכים לסופר...גם כשהולכים לפארק עם הילד,
כשנוסעים לטייל בחו"ל, או בכל מצב שצריך ליהיות בו נעים ונוח ברגליים תוך כדי הרבה הליכה, ריצה או בכלל...
הרבה יותר קשה להיראות טוב בנעליים שטוחות, למי שלא מטר שבעים ומעלה בכל אופן..
חוץ מזה בתור מי שהאג'נדה האופנתית שלה מושתתת על העיקרון שלהראות מתאמצת זה רע, אני תמיד עסוקה בחיפוש אחר מראה הקז'ואל האולטימטיבי, כזה שנותן לוק של 'בכלל לא הקדשתי מחשבה- רק זרקתי עליי משהו ואני נראית מדהים!( וגם נוח לי).'
כמובן שבתור פרפקציוניסטית מצוייה, בעיני-אני כמעט אף פעם לא מגיעה לשם, בגלל זה  קשה לי לצאת מהבית מהר...בכלל פרפקציוניסטיות תמיד מתהלכות ביקום המקביל ליקום בו הן היו שואפות לראות את עצמן וכמובן שלעולם לא ייפגשו...(זה נושא לפוסט בפני עצמו)
כאמא טרייה יחסית שתמיד היתה בטוחה שאותי האמהות לא תשבור, שאני לא אהפך לאישה עם טרנינג מהוה וכתמי אוכל על החולצה, אני חייבת להתוודות על חיבתי לטרנינג - ולא, לא מדובר על טרנינג קטיפה של ג'וסי ...
מה לעשות טרנינג זה נוח!!!!!!!טרנינג זה כייף!!!ולמי בכלל מפריעים כמה כתמים על החולצה?!
אבל זו- לא האני האמיתית-האני האמיתית זו מישהי שלא יוצאת מהבית לא מתוקתקת- זו הילדה שבתמונה שלה מהגן בגיל 5 רואים קוקיות תואמות לסיכות -תואמות לבגדים,שרשרת וצמיד , עגילים תואמים לטבעת...מישהי  שלא השתנתה עד היום...הממממ.....או שאולי כן?חברה שנפגשה איתנו בשבת העיזה להגיד לי (לא מתוך ביצ'יות) שמוזר לה לראות אותי ככה..המממ ככה מה??היא לא ידעה כ"כ לענות אבל יצא לה משהו בסוף:ככה לא מוקפדת, נגיד...קרן ומורן שישבו איתנו בשולחן החליפו מבטי אימה ביניהן, אחת מהן אמרה לה שיש לה הרבה אומץ (חחח) להעיז להגיד לי משהו כזה.(אני לא נעלבת אבל לנצח היא תחטוף ממני עקיצות בנושא חח)
אבל אני יכולתי להבין למה היא מתכוונת,הרי לפני שעה כשרק נפגשנו התלוננתי כמה קשה לי לצאת מהבית!
לא רק שאני צריכה לארגן אותי אני צריכה לארגן גם את הבייבי, לארגן את כל הדברים שצריך לקחת ולהחליט מה הוא ילבש ומה אני אלבש כשכל כמה דק' אני יוצאת החוצה לבדוק מה מזג האויר והוא כל רגע משתנה.
בקיצור,עניין של כמה שעות.זה הכל.
ואחרי הכל לאן אנחנו כבר הולכים?בסה"כ לסיבוב, לפגוש חברות לאכול משהו-לא צריך להתגנדר,נכון?ולמי יש זמן להתגנדר?בהתחלה הבייבי שותה שוקו ורואה קצת טלביזיה,קורא ספר..אח"כ מתחיל להשתעמם ולרטון ואני מתחילה לצאת מדעתי ולפתח רגשות אשמה של הזנחה נוראית לטובת מטרה כ"כ טפלה, לבחור בגדים.
נו, לא משנה כבר,  אני מורידה את הגרביון זורקת אותו על ערימת הבגדים שעל המיטה שמה ג'ינס גופיה ודי..
אז ככה מתחיל יום שבת האחרון.
בייבי לובש-זקט 'צבאי' מH&M

18.11.09

להצצה לאיורים שלי ועוד לחצו פה -from the archive ♥ arts & stuff by lian



tree love

אז בקשר למזג האויר,מבלבל לא?קצר, ארוך,גרביים?
> 
אני חושבת שבעיית החורף שלנו מתחילה בראש- כי משום מה תמיד יש לי הרגשה שהחזאים ממש מתנצלים כשהם מודיעים על יום סוער,כאילו הם חוששים שאנשים יתבעסו ויכעסו עליהם.
לי אישית אין בעיה עם יום גשום ואפילו להיפך.אני אוהבת אפור.והאור גם הרבה יותר ממחמיא בלי השמש הצורבת..בכל אופן החלטתי להפסיק להתנגד לכוחות הטבע.אחרי שכל שנה אני מוחה כנגד מזג האויר הסורר שלנו,{לא סגור על עצמו,איך נערה אופנתית אמורה להחליט על בגדים בבוקר?יהיה קר יהיה חם?מגפיים אולי נעליים פתוחות?מעיל או סתם זקט קל-שרוול 3/4 או סוודר?חיסוס!הטמפרטורה פה משתנה כל דקה..כמעט תמיד אני מצטערת על מה שלבשתי.אולי זה לא באשמתי.}
הפעם החלטתי לאמץ אותו בצורה אופנתית ככל שניתן.גם אם זה אומר חולצה קצרה וצעיף צמר שמנמן.










Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...