RENUAR THE MAKING OF SUMMER 2010
תמונות מצילומי קטלוג הקייץ של רנואר
24.3.10
הכלב עם הנמשים על האף
אנחנו במשפחה מהזן של אוהבי הכלבים המושבעים. זר לא יבין זאת.. בשביל האורחים הכלב הוא המטרידן המתנשף שמורח אותם בריר ושערות...שנובח בקולי קולות ותובע לקבל את תשומת ליבם.
אבל בשבילנו הוא חלק ממשי מהמשפחה, אנחנו שגרים ביחד וחולקים איתו את חיינו, חוזים יום יום בהתנהגות כמו אנושית, מלאת רגש, מכירים ואוהבים את האופי הייחודי של אותו חבר במשפחה. צוברים חוויות משותפות עם השנים, רוקמים יחסים מיוחדים ביננו,הכלבה שלא זזה ממיטתי כשהרגשתי רע, הכלב שמביא את קערת המים שלו עד אלינו כשהיא ריקה או גורר את המיטה שלו לצד השני של הבית כדי לישון ליד מיטת הילד התינוק.האהבה האינסופית שהם נותנים לנו, קבלת הפנים כשאנחנו חוזרים הביתה, לעולם לא שואלים שאלות תמיד לבביים וטהורים. לא סתם מחקרים תמיד מוצאים שכלב זה דבר מרגיע, ליטוף כלב מוריד לחץ דם וסטרס....וכשמגיע הרגע להיפרד מהם, זה כ"כ קשה ופשוט שובר את הלב. כי הם לנצח נשארים ילדים תמימים.
השבוע נאלצנו להיפרד מיאגו,הכלב שהיה אצלנו מאז שנולד, רק בן 8 אבל גילו אצלו מחלה ממאירה,לאחר שלא הגיב לטיפול שנתנו לו בבית החולים הנפלא בבית ברל ולא היה אף סיכוי להחלמה,נאלצנו להגיע להחלטה הכואבת.
את הכלב המדהים הזה מסוג ויסלה (פוינטר הונגרי) לקחו הוריי כשעוד גרתי בביתם,אחרי שהלברדור שלנו מת בגיל 13 ,עברה כשנה ואני התחלתי לשגע אותם שחייבים לקחת גור חדש. במקרה יצא לי להכיר את הגזע המופלא הזה של כלבים, גזע מיוחד מאוד מהמם ביופיו, בעל חן אצילי,שופע אהבה, רגיש נורא, וחכם להדהים.ככה נכנס אל חיינו יאגו, נכנס והשתלב (אולי השתלט?)אני מדפדפת בתמונות מהשנים שעברו ואין תמונה שיאגו לא נמצא שם עם כולם משתתף במה שזה לא יהיה, רואה את עצמו כחלק מהמשפחה לחלוטין.כמו ילד קטן,שאבא שלי מאכיל מדי פעם עם מזלג כי הוא נהנה לראות איך הכלב אוכל בצורה כ"כ יפה חחחח
התמונות הכי חמודות הן אלה כשהבייבי שלי רק הגיע הביתה.
פעם ראשונה שיאגו נתקל בתינוק. הוא היה ככ מודאג כל הזמן -מה זה היצור הקטן הזה?מה אנחנו עושים לו???פשוט משעשע ומקסים בו זמנית.
קשה להיכנס הביתה כשאת כל צעד מלווה התחושה שהנה הוא פה, היום עד שלא פתחתי את הדלת לא יכולתי להאמין שהוא לא מחכה מהצד השני.
רק לפני חצי שנה ניפרדנו מהכלבה של הגבר, היא היתה איתו 16 שנה!!!!!!ויש באלמנט של הזיקנה מן הקלה,תחושה יותר של השלמה עם המצב.אבל זה קשה והגבר עדיין מתאושש....קשה לאבד חבר טוב.
זהו עכשיו הזן הכלבי במשפחה הצטמצם ונשארנו עם ארתור הלברדור השמן, או בכינוייו הנוספים לברדוב גריזלי, וגם לברטוב לב...
זהו,אז כתבתי את זה כי למרות שברור שכלב זה רק כלב ולא בן אדם...ואין ספק שצריך לקחת בפרופורציה,אבל בשביל מי שאוהב אותם הם חלק גדול מהחיים ואי אפשר פשוט לעבור הלאה סתם ככה.
17.3.10
אין לי זמן למילים ארוכות....
ככה זה.בימים כאלה, עבודה עבודה ועוד עבודה.כמובן שאני לא יכולה לחשוף שום דבר ממנה...
וילד ששוב חולה,ככה זה כשהולכים לגן,אמרו לי כולם כששמחתי שאני סוף סוף מכניסה אותו למסגרת ומקבלת את החיים שלי בערך בחזרה,אחרי שעד גיל שנה הוא היה בבית.הם הולכים לגן ואז מתחילים ליהיות חולים כל הזמן,כמובן שלא הקשבתי. כמו כל דבר שקשור בהורות, הכלל הידוע אומר שמי שכבר נמצא שם מנסה לעדכן/להזהיר את ההורים לעתיד,אבל אף אחד לא שומע את האזהרות האלה.כנראה מן תכנות אבולוציוני הישרדותי של המין האנושי, כמו שנשים שוכחות כמה קשה היתה הלידה.בקיצר אין זמן לכלום.
מה שכן אני כבר יותר משבוע עורכת מחקר מעמיק בנושא העונתי הנפוץ:מצה עם שוקולד-איזה ממרח יותר טעים.
האמת ששנים אני מורחת שוקולד השחר, אבל מאז שגיליתי שקרפ עם נוטלה טעים בכלל לא בגלל הטעם של הקרפ, החלטתי לתת צ'אנס לנוטלה.אז בשבוע שעבר צעדתי לסופר ורכשתי גם קופסא של "השחר" וגם של
"נוטלה" ומאז אני עסוקה בשכלול שיטת המריחה שתהיה האחידה ביותר ולא תגרום לשברים מהותיים במצה!הבעיה היא שלמרות כל הטסטים ההשוואתיים שערכתי עד כה לא הגעתי למסקנה חותכת.ואני נאלצת להמשיך לבדוק את הנושא.אדווח בהמשך.אנימכורה למצות דרך אגב.חוץ מזה אני שמחה על חזרתו של הטרנד הצבאי לעולם האופנה,נכון,זה קצת מצחיק לנוכח העבר האנטי צבאי והלא מאוד מפואר שלי,אבל אני מאוד אוהבת את השילוב המעולה של מראה צבאי+רומנטי=שיק מדליק.מחוספס ביחד עם עדין עושים לי את זה.
מצד שני זה קצת מטריד אותי -עברנו מהשפעה חזקה של האייטיז לטרנד של תחילת הניינטיז-המראה הצבאיוהUTILITY שיק שייכים לסוף ה90S אל תוך האלפיים, ומה שנראה היום הכי לא קשuר uכאילו כולם שכחו ממנו זה המראה המינימליסטי שסחף את העולם החל מאמצע ה90S.אני ממש לא רוצה שזה יחזור!!!פוי.עם התפשטות האינטרנט ובועת ההייטק פתאום הכל היה באוירה 'מודרנית'הכל נקי ומשעמם, הלבוש היה נראה כאילו כולן רוצות להיראות עובדות הייטק משעממות.תפתחו קטלוג של מנגו נגיד משנת 96 ותזדעזעו! מזה התלהבנו?לעומת האופנה החסרת גבולות של היום זה נראה הכי הזוי.
הנה כמה דברים מעוררי השראה.
זרקתי עלי משהו, לקפוץ לסופר.
שובו של הבלייזר הכחול
וגם-וידוי, התמכרתי לסדרה THE CITY ,אני יודעת אין בזה כלום,אבל אני ממש לא צריכה יותר מזה.איך זה לא קרה קודם?פשוט ככה.למי בכלל יש זמן לראות טלביזיה?
ואף מילה על H&M.
הירשם ל-
רשומות (Atom)
